מכתב אילה כץ, אימו של ניר כץ ז"ל

לתכנית ניר של איגי נחשפתי לראשונה לאחר רצח בני, ניר כץ ז"ל, בפשע השנאה בבר נוער בתל אביב, בראשון לאוגוסט 2009.  התכנית אז הייתה רעיון המבוסס על תכניות אמריקאיות של קבוצות המורכבות מתלמידי תיכון מהקהילה הגאה, יחד עם כאלה שאינם.  עם השנים התכנית התפתחה, קיבלה את שמה והפכה לתכנית לימודים שונה,עיונית וחוויתית, הן בחינוך הפורמלי והן בחינוך הבלתי פורמלי 

 

השנה הוזמנתי למפגש הסיום ולערב הפתוח של קבוצה שפעלה במסגרת מועדון הנוער במודיעין-מכבים-רעות.  שני האירועים היו מרגשים והמחישו לי שרוח הרעיון שבנה את התכנית שורה עליה, מאפשרת הכרות הדדית ואולי, חשוב מכך, הכרות עמוקה יותר של כל משתתף עם עצמו

 

במפגש הסיום סיפרו בני הנוער על התהליך האישי והחברתי אותו עברו במהלך החודשים בהם התקיימה התכנית. ישבתי שם, הקשבתי עם רעד בלב ועם דמעות בעיניים באנשים צעירים ואמיצים שמשתפים את חבריהם ומדריכיהם בתהליך של חיבור עם הפגיעות שלהם, המחשבות וההתנהגויות שהיו להם טרם התכנית, התהליך שעברו ועל הדרך בה הם מתייחסים בסיומה לעצמם ולאחרים ( לאו דווקא מהקהילה הגאה ) . החיבור הפנימי של כל אחד מהמשתתפים לעצמו, לרגישויות שלו, פתח בתוכם דלת של חמלה לעצמם ולאחרים. הנושאים העיוניים אותם למדו פתחו את הדלת להתבוננות אחרת על עצמם, על סטריאוטיפים בחברה, על תהליכים אנושיים , אולי אוניברסליים 

 

נערה אחת ספירה שלפני התכנית לא העלתה על דעתה שאי פעם תוכל לדבר עם נער לסבית, לא העלתה על דעתה שתוכל לחבב "אחת כזאת" וממש לא דמיינה שיהיו לה חברות "כאלה". עכשיו , עם סיום התכנית, הן חברות, מכילות ותומכות.   נער הומו סיפר כי ההשתתפות בקבוצה פתחה בפניו את היכולת לראות את התהליכים שעוברים אחרים בעת שהוא יוצא בפניהם מהארון.   קודם הוא ציפה שפשוט יקבלו אותו כמו שהוא, ועם ההתקדמות של התכנית הבין שגם מי שהוא יוצא בפניו מהארון עובר תהליך עם עצמו.  ישבתי שם, שותקת, מקשיבה, מעריכה את האומץ של הנערים והנערות לפתוח
בתוכם דלתות לעצמם ולאחרים, להקשיב ולחשוף מרכיבים רבים בתוכם

בערב הפתוח הוצגו סרט ("הבחירה בידיים שלנו") תערוכת צילומים, עליהם עבדו הנערים במהלך התכנית. כל אחד מהנערים הכין שני צילומים, מטאפורות על איך הם רואים את עצמם ואיך הם חושבים שאחרים רואים אותם.  התהליכים ליצירת הסרט והצילומים גם הם דרשו בעיני הרבה אומץ להתבונן בעצמם ובאחרים .   חלק מהצילומים, הסרט והאווירה של הערב ליוו אותי הרבה זמן לאחר אותו ערב

תכנית ניר נתנה מתנה עצומה לחיים, בעיקר לבני הנוער שהשתתפו בה, אך גם למי שעבד איתם והיה שותף לערב הפתוח . תקוותי היא שיותר ויותר בני נוער ייחשפו לתכנית ויקחו בה חלק, יחיוו את המקום המופלא הזה של הקשבה פנימית והדדית, ילמדו את התכנים ויישתלבו בתהליך החוויתי ומשנה החיים של התכנית

 

בברכה,

אילה כץ

אמא של ניר

 

 

 

  © 2019 כל הזכויות שמורות לתוכנית ניר 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now